<h1>מעשה רוקח סימן קל"ב</h1>
<h2>דף לה.</h2>
בתשובת הגאון מר רב שלום זצ"ל כתוב בר"ה בשתי ישיבות אומרים בין בתפלה ובין בקדושא דיומא מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון ומנין שנקרא מועד דכתיב מועדי ד' מקראי קודש בראש ענין המועדות מתחלה כלל ואחריו התחיל לפרוט פסח ועצרת ור"ה ויו"כ וסוכות וש"ע הרי פרט, ולבסוף חזר וכלל אלה מועדי ד' וכתיב וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל הרי לך ראי' שנקרא ר"ה מועד בכלל ופרט וכלל שהן משלוש עשר' מדות שהתורה נדרשת בהן ומנין שנקרא קודש שנ' שבת שבתון שבות ול"ת מלאכה ולמה הוצרך לומר מקרא קודש אלא מקיש שבתון מקרא קודש דכאן למקרא קודש שבאלה מועדי ד' מקרא קודש ללמדך שנקראת מועד כשאר מועדות ועוד במשנה ראי' על ו' חדשים השלוחים יוצאין כו' מפני תקנת המועדות ומצאתי בירושלמי פ' הרואה בענין ר"ה ר' אומר צריך להזכיר בה זמן שמואל אומר צריך לומר והשיאינו ד' אלקינו את בר' מועדיך ובפ"ק דר"ה בירושלמי גרסינן בנוהג שבעולם אדם שיש לו דין לובש בגדים שחורים ומגדל זקנו ואינו חותך צפרנו לפי שאינו יודע איך יצא דינו, אבל ישראל אין עושין כן שהם מובטחים בהקב"ה שימחול עונותיהם ולובשים לבנים ומגלחים וחותכין צפרנים ואוכלין ושותין שהקב"ה מוציא דינינו לכף זכות וקורע גזר דינינו.
